הביולוגיה של הרגשות

אחרי שנתיים של מלחמה, חוזרים משירות מילואים וסדיר מאות אלפי גברים צעירים שחזרו מהחזית, אבל לא כולם חזרו כמו שהלכו.

בפרק עוצמתי וכנה במיוחד, ד"ר ליאת יקיר מארחת את יזהר דוד, לוחם ומפקד מנהל שטח בכיר לשעבר בשבכ ומייסדי שותפות מגן ישראלית לטיפול בפוסט טראומה , שמדבר בפתיחות נדירה על הפוסט־טראומה שחווה ועל הדרך הארוכה לריפוי.

נבין מה טראומה עושה למוח איך היא משנה את הגוף, את הזוגיות ואת המיניות, ולמה גברים ונשים מגיבים אליה כל כך אחרת.

נצלול גם לקשר שבין טראומה להתמכרויות. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם באמת אפשר להירפא מטראומה ואיך עושים את זה?

לתרומה ל"וילה" של עמותת שותפות מגן ישראלית לסיוע לחיילי מילואים ואנשי כוחות הבטחון הסובלים מפוסט טראומה : https://the-villa.co.il/donation/

למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, מתגעגעים, נרגשים או משועממים? בפרק הזה נצלול אל מערכת היחסים הסוערת שבין רגשות ואוכל ונגלה שאין באמת דבר כזה "אכילה לא רגשית". נבין איך הורמוני הרגש מדופאמין ועד סרוטונין, מנהלים לנו את התיאבון, איך תעשיית המזון למדה לתכנת את המוח שלנו לנקודת העונג המושלמת, ולמה ההתמכרות לאוכל היא ההתמכרות הגדולה של העידן שלנו. בשיחה עם עדי זוסמן תזונאית קלינית בגישה הוליסטית מייסדת בית הספר לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן", נלמד גם מה גורם לדלקתיות כרונית איך חיידקי המעיים משפיעים על מצב הרוח שלנו וגם על המשיכה לבני זוג ולמה ייתכן שכל המחלות וגם כל הרגשות מתחילים בבטן.

המהפיכה הפמיניסטית שינתה לחלוטין את פני החברה בכל התחומים ואין חולק על ההישגים האדירים שלה. החברות המשגשגות ביותר על כדור הארץ הן חברות שבהן יש שוויון זכויות לנשים.

אך עם התפתחות הפמיניזם קרו דברים נוספים– המפה החברתית השתנתה, נשים וגברים מבולבלים היום יותר מאי פעם, החוקים של אהבה ומשיכה נכתבים מחדש, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו משחקים באותו משחק.

בשיחה פתוחה עם מתן חכימי בחרנו לצלול אל תוך המים הסוערים של המתח בין המינים : דיברנו על פרדוקס החופש, על הבדידות בעידן של נשים וגברים עצמאיים ועל משבר הזהות הגברי והנשי.

האם פמיניזם ביולוגי כזה שמכיר בהבדלים המולדים אבל לא רואה בהם איום - יכול להציע דרך חדשה לשותפות אמיתית בין נשים וגברים?

למה אנחנו מזדעזעים כשמישהו נפצע, מחייכים כשמישהו מחייך, ובוכים בסרט למרות שאנחנו יודעים שזה רק בדוי? בפרק הזה נצלול אל אחת התגליות המרתקות בחקר המוח נוירוני המראה, אותם תאי עצב שמאפשרים לנו להרגיש את מה שאחרים מרגישים.

נגלה איך תגלית מקרית במעבדה הפכה להבנה חדשה של אמפתיה וחמלה, למה תינוקות מחקים חיוך כבר ביומם הראשון, איך זוגות "קוראים" זה את זו בלי מילים, ואפילו מה עושים מסכים ובוטוקס ליכולת שלנו להתחבר רגשית.

ובסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם אמפתיה היא מתנה מולדת בלבד או מיומנות שאפשר לאמן ולחזק?

קורה למוח שלנו כשאנחנו עוצמים עיניים?

מהתנ״ך ועד בילי אייליש, חלומות מלווים את התרבות האנושית אבל גם את הביולוגיה שלנו בשיחה עם ד"ר טל סיינס, נצלול אל תוך המסתורין של עולם החלומות:

איך נראים מחזורי השינה ומהם שלבי ה־REM, למה החלומות מרגישים אמיתיים כל כך, ואיך המוח משתמש בהם כדי לעבד רגשות, לעכל חוויות ולבנות זיכרונות.

וגם, נשאל את השאלה הגדולה: האם נוכל בעתיד להקליט חלומות ולצפות בהם? והאם זה יהיה מתנה – או סיוט?

"אל תיקח ממנה דבר, תמיד היא תמכור לך סם - אהבת אמת."

שלושים שנה אחרי שכתב את השיר המטלטל הזה, חמי רודנר מתארח לשיחה אינטימית עם ד"ר ליאת יקיר, שבוחנת יחד איתו – דרך הלב, המילים והמדע האם באמת קיימת אהבת אמת, או שאולי מדובר בהתמכרות ביולוגית.

נדבר על ההתאהבות כסערה כימית במוח: איך הורמונים כמו דופמין, אוקסיטוצין וקורטיזול משתלטים על ההיגיון, למה אהבה חדשה פוגעת בריכוז ובשינה, ומה קורה לנו כשאהבה מתרסקת. נצלול גם להבדלים בין נשים לגברים בהתאהבות, ואיך הכול קשור לאסטרטגיה האבולוציונית של המין האנושי.

האם בני האדם נולדו טובים או שדווקא השנאה וההפרדה בין קבוצות טבועות בנו עמוק ב-DNA? בפרק סולו מרתק, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל אחת השאלות העתיקות ביותר של הפילוסופיה וחושפת מה יש למדע המוח, האבולוציה והביולוגיה לומר עליה.

נלמד מדוע המוח שלנו מתוכנת יותר לשלילה מאשר לחיוב, איך אוקסיטוצין "הורמון האהבה " עלול דווקא לעודד קיטוב ושנאת זרים, ולמה אפילו האמפתיה הטבעית שלנו כלפי ילדים סובלים עלולה להיעלם ברגע כשמדובר ב"אחר".

הפרק בוחן את הקשר שבין רגשות בסיסיים כמו פחד, כעס וגועל לבין גזענות ונפוטיזם ומסביר למה כדי לבחור בטוב, אנחנו צריכות לעבור דרך כל מה שלא.

מה קורה לנו בגוף - ובעיקר במוח, כשאנחנו שומעים שיר אהוב? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר יוצאת למסע מוזיקלי-מדעי עם ד"ר אפרת מקוביצקי, וחוקרת איך המוזיקה מפעילה תזמורת שלמה של רגשות, זיכרונות, הורמונים ואפילו את מערכת החיסון.

איפה נמצאת גבעת הנוסטלגיה? למה אנחנו לא יכולים להוציא שיר מהראש? איך המוזיקה משפיעה על תינוקות, חולי פרקינסון או אנשים עם דיכאון? מה שונה במוח של מוזיקאים.

דרך שירי אהבה, שמחה, נחמה ואמונה – נבין איך המוזיקה לא רק מרגשת אותנו, אלא ממש משנה אותנו. פרק שכולו הרמוניה בין מדע, רגש וצליל.

1מה קורה למוח ולגוף כשאנחנו חווים סטרס מתמשך? בפרק סולו מיוחד ד"ר ליאת יקיר צוללת אל תוך מנגנוני הסטרס והחוסן הרגשי, ומסבירה איך הגוף שלנו מגיב לאיום, מדוע סטרס כרוני כל כך מסוכן - ואיך דווקא חיבוק, נשימה עמוקה או שיחה עם חבר יכולים להפעיל את "העצב המרגיע" ולשנות הכול.

נלמד למה חשוב להקשיב לגוף כשהוא לוחש, עוד לפני שהוא צורח, איך אפשר לחזק את החוסן המשפחתי והאישי גם בתקופות סוערות, ואילו הרגלים קטנים ביומיום יכולים להשפיע בגדול על מצב הרוח, הבריאות והאהבה.

מה קורה למוח – וללב – כשהופכים מזוג להורים? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר מסבירה השינויים הביולוגיים, ההורמונליים והרגשיים שמתרחשים כשאהבה זוגית פוגשת אתגר חדש: משפחה. מחקרים מראים שרוב המשברים הזוגיים מתחילים שלוש שנים אחרי לידת הילד הראשון – אבל למה דווקא אז? ואיך השינויים במוח משפיעים על האופן שבו אנחנו תופסים זה את זה כבני זוג?

כדי להבין לעומק את הקשר בין הורות לזוגיות, ליאת מארחת את אפרת לקט – מומחית להורות, ייעוץ משפחתי ואימון מנטלי, ומחברת רב-המכר "אמא מאמנת". אפרת מביאה שילוב נדיר בין ידע מקצועי לניסיון אישי, ומשתפת איך אפשר לגדל ילדים באהבה – בלי לאבד את הזוגיות בדרך.

ד"ר ליאת יקיר בפרק ספיישל אחד על אחת צוללת לעומק של אחת התגליות המסעירות של חקר המוח: נוירוני המראה. אותם תאי עצב מסתוריים שמאפשרים לנו לחוות את הרגשות של אחרים. דרך המדע נגלה איך אנחנו לומדים אמפתיה ולמה זה פשוט חלק מהביולוגיה שלנו.

ד"ר ליאת יקיר בוחרת לפתוח את המסע הרגשי-מדעי עם שיר אחד שמצליח לגעת בעצבים הכי חשופים: "הדפוק הזה עושה לך טוב" של ירמי קפלן. יחד הם מנסים להבין מה מושך אותנו שוב ושוב לקשרים הרסניים – ואיך זה קשור להורמונים, למה חוסר ביטחון לפעמים נתפס כמשהו סקסי? ומה קורה כששיר מצליח לעורר רגשות כל כך עזים אצל קהל רחב?